עינות ירדן

שיטת החונכות, אשר לאחר נסיונות ראשוניים, ושנות נסיון רבות בעינות ירדן, עוברת בבתי ספר ומראה תוצאות.

 

הרעיון אשר עומד מאחורי השיטה, היא שכל נער בגיל ההתבגרות צריך מבוגר משמעותי בחייו, אשר ינחה אותו. לרובו המוחלט של הנוער, מחנך הכיתה בגיל הנעורים אינו דמות משמעותית, וספק אם יש בחייו של אותו נוער, מבוגר משמעותי בגיל ההתבגרות.

 

השיטה פועלת לפי הרעיון, שכל מבוגר מצוות בית הספר יכול להוות דמות משמעותית בעיני אותו נער אשר בוחר בו. ולכך, בכל קיץ נשלחת רשימת חונכים לכל התלמידים (ממסיימי כיתות ז' ומעלה) ונבחרות מספר אופציות, כאשר הנסיון הוא להגיע לשילוב אופטימלי של מספר חניכים לכל חונך (לפי יכולותיו) ושהבחירה תהיה בעדיפות כמה שיותר גבוהה מבחינת החניך.

 

לפני תחילת שיטת החונכות, הועלה בפרלמנט רעיון, לפיו יפורקו כיתות האם, והתלמידים ילמדו במסגרת קורסיאלית, לאחר דיון, הוחלט שכיתות האם ישארו כמות שהן, ועל תפקיד ההתנהלות של כיתות האם, הופקדו אחראי הכיתות, שהם ממונים על ריכוזן החברתי והמנהלתי של כיתות האם, בתפקיד מצומצם יותר ממחנכים, והם עובדים במקביל, ותוך שיתוף פעולה עם החונכים של אותן כיתות (ולפעמים בחופף, דוגמת, החונך של החניך הוא גם אחראי הכיתה שלו) אבל נעשית הפרדה בין התפקידים.